יש הרבה מה לכתוב על המדפסת, ואני אשתדל לכתוב קצת על כל דבר בשביל שיהיה תיעוד גם בעיברית.

1. בירוקרטיה – קניות, משלוח וכד’
2. מדריכים ועזרה באינטרנט
3. הרכבת המכניקה
4. הרכבת הלוח, החשמלאות והבדיקות
5. כלי עבודה שימושיים (וקצת חלפים ואילתורים)
6. תוכנות וקבצים
7. הדפסה וכיול
8. מטווח בעיות

מדפסות תלת מימדיות הן לא רעיון חדש, אבל מדפסות ביתיות ונגישות קיימות רק בשנים האחרונות, ועכשיו כשזה יצא לחופשי חוק 34 של האינטרנט פועל, וכל מה שחושבים עליו מבחינת פיתוח המדפסת — כבר נעשה ע”י מישהו באינטנרט.
התיכנון של המדפסת הוא חופשי ופתוח, בנוסף לתיכנון ה”ציבורי הרשמי” יש כמה חברות שמפתחות מדפסות משלהן, כאשר גם התיכנון שלהן זמין להורדה חופשית. חוץ מהמדפסת עצמה, יש אתר לשיתוף מודלים והשווצות באובייקטים מודפסים.

אופן הפעולה של מדפסות ביתיות הוא לקחת חומר גלם (מקרונים מפלסטיק) ולהמיס אותם מפיה שזזה ליצירת שכבות של הצורה הרצויה.
ולכן, בגדול מה שצריך בשביל מדפסת פועלת:
מדפסת, מקור כוח (ספק מחשב עם כמה התאמות), חומר גלם (מקרונים מפלסטיק), דבק סלוטייפ עמיד בחום (בשביל משטח ההדפסה).
יש עוד דברים שכדאי שיהיו זמינים ונגישים, אבל על זה בהמשך, בחלקים הרלוונטיים.

קניות והשווצות

אני קניתי קיט מדפסת להרכבה עצמית מחברת מייקרגיר, בהמלצת ערן מ-arduino.co.il (האתר לא פעיל).
הקיט מכיל את כל הרכיבים האקטרוניים הדרושים, את כל רכיבי החומרה (מוטות, ברגים, אומים ושאר ברזל), את רכיבי הפלסטיק הדרושים, רכיבי עץ בשביל לוח ההדפסה, סרט טפלון, סלוטייפ עמיד בחום בכמה גדלים, מפתחות בשביל המנועים, וכד’.
היום, אחרי שהמדפסת כבר פעלה והדפיסה, היתי צריכה לעשות את קניית ההשלמות הראשונה מעבר לדברים שהגיעו עם הקיט (קניתי בזבזן מתח, צריך להרחיב על זה בחלק החשמל).
עלויות:
קיט המדפסת + קילו של חומר להדפסה + משלוח מהיר עלו 1000$. בנוסף, היתי צריכה לשלם לדואר כ-700 שקלים על עלות המכס ועל זה שהואילו בטובם לשחרר לי את החבילה מהמכס.
זמנים:
לקח חודש ושבוע מהיום בו הזמנתי את המדפסת עד שהיא חיכתה לי בבית
ההרכבה לקחה 4 סופי שבוע בשביל להגיע למדפסת פועלת + כיול ראשוני

אחרי שבניתי מדפסת ואני חכמה יותר, אני אוכל להסתדר גם בלי קיט. למי שבונה מדפסת בפעם הראשונה, לבנות בלי קיט אומר כנראה שיקח יותר זמן להרכיב, ויותר טיולים לחנות החומרה הקרובה ו/או קצת יותר אילתורים בכל המכניקה.

ההמשך בפרק הבא.
ועכשיו אני הולכת לספור מדפסות שמדפיסות מדפסות

ההשוואה המתבקשת כאן היא ל-2 מתחרים אחרים: סדרת הטלויזיה צריכה להתאמץ בשביל להצליח כמו ספרטקוס — אחרת בשביל מה כל הפורנו.
עבור סדרת הספרים יש לי השוואה עלובה יותר, Wheel of time — הספר הראשון היה מעניין, בגללו לקח לי יותר מידי זמן להתייאש מההמשכים. Game of thrones עוד לא מעניין, יש לי הבטחות רחוקות על זומבים של שלג וחלומות על שלדים של דרקונים, חוץ מזה יש רק פדופיליה ותככים ומזימות. וכמובן קיים המוטיב החוזר של סדרת ספרים חסרת סיום ברור והמחבר לא הולך ונהיה צעיר יותר. כרגע יש ארבעה ספרים בסדרה, לפי העובי ההולך וגדל של הספרים, ברגע שכל ה-7 (שידוע עליהם כרגע) יהיו שלמים צריך יהיה להרחיב את ארון הספרים.

כמו בכל סדרה, הפתיחה מציגה את הדמויות הראשיות, כאן יש המון דמויות וכולן מספיק חשובות בשביל שתיאור מלא שלהן (כולל חלומות ילדות) יופיע כבר בהתחלה. אין כמו לפתוח עלילה עם מפץ של דמויות, עד כדי כך שכרגע אני לא באמת מבדילה ביניהן, וכל תיאור של דמות נשמע לי כמו מישהו חדש, גם אם הוא הופיע כבר בשם דומה. אני בטוחה שהוספתי אחוז קטן בלבד של דמויות לא קיימות, הזכרון שלי לא בנוי לדברים כאלה.

כרגע, הסיפור הכי מעניין הוא של ג’ון סנואו, בין היתר כי הוא הכי קרוב לזומבים של השלג.

תקוותי לעתיד

ציון 5 מתוך 10
מסקנות הרבה סופרים של סדרות ספרים פופולריות הם בעצם פדופילים.
מסקנות אופרטיביות אני אגמור לקרוא את הספר השבוע, ואמשיך לראות את הסדרה. לא אתייאש מפורנו אם מבטיחים לי זומבים של שלג אחרי זה.

עידכון:
גמרתי את הספר הראשון. אני חושבת להוריד את הציון ל-4.
יש משהו שימושי בספר הזה: שמות הפרקים הם לפי שמות הדמות העיקרית בהם. שכשאחליט להמשיך לקרוא אוכל לעקוב רק אחרי עלילה מעניינת אחת מתוך 17 אחרות.

במצב הזה יש כמה דרכים לפתור את הבעיה. הדרכים הפשוטות הן להתפטר או לארגן אתי חפירה לכל המשתתפים כדי להכות בצוותא את מארגן הישיבה. אני מציעה שיטה חדשנית, משהו שלא יכניס אף אחד לכלא וגם לא יגרום לסיכסוכים עם הבנק.

הביאו לכל ישיבה נייר וכלי כתיבה והתחילו לקשקש. בסוף כל ישיבה כיתבו כמה שווה הציור, החישוב נעשה באופן הבא: כמות האנשים * מספר השעות * השכר הממוצע של המשתתפים.
את יצירות המופת שלכם תלו במקום מרכזי במשרד/מסדרון תחת הכותרת “תוצרי ישיבות”, כולל רישום העלות של היצירה, ותווית מתחלפת (עדיף בצורה גדולה ובולטת) של העלות הכוללת של הציורים.

על הקיר שלי יש ציורים בשווי הרבה קילוגרמים של גלידה.בשלב כלשהו אני מקווה שההנהלה שלי תתעשת ובמקום לקרוא לי לישיבות יזמינו אותי לגלידה על חשבון העבודה.

היישום שלי:
אני מגיעה לישיבות עם טוש כתום ומאוד מסריח, ומנסה לשחזר ציורים של אשר או לצייר דינוזאורים. הבעיה העיקרית שלי היא שהדינוזאורים שלי נראים כמו הכלאה של חולדות עם מטאטא, אבל ההשקעה באימוני הציור שלי עולה לחברה בה אני עובדת הרבה מאוד כסף.

רובוטים.אורג

זה האתר הכי אהוב עלי בכל האינטרנט, ולאחרונה האתר נזנח בגלל עינייני דיומא (כמו עבודה וכסף), אך לא עוד! יש לי עבודה שלא ברור לי איך משלמים לי עליה, ולכן אפשר לחזור לשגרת החיים הרגילה של הרבה בטלה, קצת סרטים וקצת עבודה (בידיוק בסדר הזה).

התיכנונים לאתר

למצוא סרטים זולים לראות ולסקור.
לפרסם את המוני הטיוטות שצברתי במשך הזמן.
להחליף את מראה האתר ואולי לעבור לשרת אחר.

עבודה

אני עובדת במשרת חלומותיי. לא ידעתי שזה קיים לפני שאירע המקרה והגעתי לאיזור תעשיה נידח, לעבוד בתפקיד לחלוטין לא הגיוני.
אני יכולה להמשיך לחיות בבטלה מוחלטת, לראות סרטים ולעבוד מידי פעם. מצפים ממני להופיע לישיבות ולענות מידי פעם לשאלות של אנשים, ותמורת כל זה + עוגיות בימי חמישי ושוקולדים בשאר ימי השבוע אני מקבלת משכורת חודשית.
לא יאומן איך אנשים בוחרים לבזבז את הכסף שלהם. הכסף שלי, למשל, הולך על דברים חשובים כמו דיו, גיליוטינות וגלידות.

העבודה שלי מושלמת כי היא חסרת תוכן לחלוטין — מה שעונה על הדרישות המקוריות שלי מעבודה. הדבר היחיד שאני צריכה לעשות הוא לזכור סט פקודות מסויים שהאנשים שעושים את העבודה האמיתית לא מצליחים לזכור, ומתוקף תפקידי, הם שואלים אותי ואני מזכירה להם מה לעשות. התהליך כולו גורם להם לחשוב שאני יודעת על מה אני מדברת, כשבעצם אני מדקלמת טקסט מדף נייר. ברגע שהם ישכילו לכתוב את הפקודות שהם צריכים לעצמם כנראה שיצטרכו לפטר אותי. אני מקווה, ועושה מאמצים, כדי לא להגיע למצב הזה.

רובוט

אני ועמרי נבנה רובוט מלחמה עם לייזרים. השלב הראשון הוא יחידה רובוטית מלחמתית יבשתית עם לייזרים, בשלב מתקדם יותר אפשר יהיה לחבר עוד מנועים ומדחפים ויהי הלי רובוט מסוק מלחמתי עם לייזרים.

הרובוט יהיה דו גלגלי, ויצטרך לייצב את עצמו לבד בתנועה או כשישא משאות (קלים). הוא יהיה בנוי על ארדואינו, וכבר יש לנו את מה שצריך בשביל רובוט שיוכל לזוז: בקר מנועים עבור 2 המנועים שלו (מנוע לכל גלגל), ג’ירוסקופ ואקסלרומטר.
זה יהיה רובוט המלחמה הכי טוב בעולם. צבאות זרים ינסו לחטוף אותנו בשביל לקחת את התוכניות, ולא יצליחו כי הרובוט יחסל אותם.

בהמשך

סרטים שראיתי ומתכננת לראות בקרוב.
התקדמות רובוט המלחמה שלי.
מעבר לשרת חדש ושדרוגי מקלדות.

הסרט Fantasy Mission Force עושה מה שסטים-פאנק אף פעם לא עשה למערב הפרוע – גורם לו להיות מגניב!
יש כאן הכל! קאובואיים ואינדיאנים (Cannibal the Musical לא היו הראשונים עם אינדיאנים סיניים), אמזונות ואבירים ויש מתאבקים בסגנון יווני/רומי, וכיאה לכל משלחת סינית יש מתעמלות אומנותיות עם סרט.

בממוצע של כל 5 דקות, קורה שם משהו שלא אמור לקרות בסרט רגיל, כמו סרט מצוייר עם שחקנים אמיתיים.
זה הסרט החדש ברשימת הסרטים “הסרט הכי טוב שראיתי אי פעם”.

הבעיה היא שהוא ישן, והוידיאו ממש גרוע, אבל מה שחסר מבחינת איכות הוידיאו משלימה העלילה ומר ערפד. זה פועל באופן הבא: יש כמה סרטים, ואין תקציב לעשות את כולם – אז משלבים. התוצאה יצאה טוב ולכן אין טעם אפילו לנסות לפצל ולגלות מה שייך לאן – זו משימה בלתי אפשרית

הדמויות המשתתפות:

• הגנרל הקשוח – כ”כ קשוח שהוא נאלץ למות בהתחלה, רק כדי להוכיח שהוא לא פוחד מזה
• אלביס פרסלי – שיעשה הכל תמורת כסף
• הסיני – הוא הנספח הרביעי והפחות מוכר בטוב הרע והמכוער
• איש הפח חסר האומץ
• ג’קי צ’אן
• מר ערפד בהופעת אורח!

ועוד

דברים שלמדתי מהסרט:

• לרוב החיילים הזרים יש כוחות טלפתיה, והם יודעים לקפוץ ממקומם לפני שהפצצות שהם לא יכולים לראות מתפוצצות
• הסרט Expendables לקח את הרעיונות ברובו מהסרט הזה (מצד שני הרבה סרטים משתפים את הרעיון לזרוק כמה שיותר פצצות, לירות כמה שיותר כדורים ולברוח)
• אם מכסים לבנות את הראש הן נהיות שעירות ושריריות יותר
• פיצוצים משדרגים כל סרט, לא משנה מה התקציב
• הרבה יותר קל להרוג את כולם כשהם כבר מתים
• רוחות רפאים פוחדות מזיקוקים, ולא יכולות לעבור מתחתם
• מכוניות יוצרות כירכרות רומיות לא רעות. בעיקר מכוניות גרוטאה ישנות
• קצינים הם ליצנים בכל הצבאות

Day of the Panter

לפחות אפשר לומר עליהם שהם ירוקים ותורמים לסביבה, כי הם ממחזרים את הדמויות של רוקסטדי וביבופ מצבי הנינג’ה.

עריכה:

במיקרוסופט מודעים לחוסר התאימות בין וינדוס למק, ופיתחו כמה שירותים נלווים שמקלים על החיים של משתמשי מק (ושאר מערכות הפעלה שבמיקרוסופט אסור להגיד כי זה לא נכון פוליטית) שרוצים לעבור לוינדוס.

שלב ראשון הוא בדיקת מוכנות. האם המחשב שלך יכול להריץ וינדוס. בנוסף למחשב, בודקים את המשתמש, את תשתית החשמל בבית ואת שאר המחשבים – וינדוס לא מסתדר בקבוצות של מחשבים אחרים (גם לא כשהם במיעוט).

במקרה שלי בדיקת המוכנות מצאה שיש לי יותר מידי מחשבים עם מערכות הפעלה לא תואמות, תשתית החשמל בבית לא מספקת, והמשתמשים לא עונים על דרישות המינימום. למזלי לכל אלה ועוד מיקרוסופט מספקת פיתרונים.
מגוון השירותים החדש של מיקרוסופט:

• שידרוג סביבת העבודה – 500$
• שיפור תשתיות – 400$
• שיפור חוויית המשתמש – 200$
• והשירות העיקרי – שיפור המשתמש. זה השירות בו מיקרוסופט השקיעו הכי הרבה משאבים – מגיע בחינם!

אחרי השידרוגים, אני יכולה לומר בבטחה שאני כבר לא צריכה מחשב. מחשב זה רע, עם מחשב גוגל יכולים לעקוב אחרי, פורצים עם אפליקציות “שדוד אותי” יכולים לגנוב לי את כל החפצים, הכסף והמחשב. התשתיות החדשות בחדר מגינות על פרטיותי כמו שאף הגדרת פייסבוק לא יכולה. קירות החדר מרופדים במבנים לא מחזירי קרינה, ואין אפשרות להשתמש ברשת אלחוטית. החדר החדש ידידותי לילדים, שקעי החשמל חסומים ואין אפשרות להוציא את הכיסויים.
ולגבי המשתמש החדש? כדי להשאר נכונה פוליטית, אתאר את המשתמשים כלא מחוברים למציאות.

גנון ב-1500$~

כבר סיכמתי בפעם הקודמת את רשימת העבודות שמתאימות לי, שלחתי את קורות החיים עליהם עמלתי רבות, וזימנו אותי לראיון למפעל קרמבואים. היתי מאושרת עד הגג, בטוחה שילך מצויין, הרי מי עוד מתאים לעטוף קרמבואים, בשקיקה ובחדווה כל יום? ברגע שישמעו שאני אוהבת לאכול קרמבו לפי הסדר הנכון – קודם הקרם ואח”כ הביסקוויט יקחו אותי מיד.
דברים נוספים שחשבתי שיכולים לשאול הם על הסרטים שאני אוהבת, על ההצעות והרעיונות החדשניים שיש לי לתחום הקרמבואים (אני רוצה קרמבו בטעם תות, עם עטיפה בצבע ורוד זוהר).

שמחה ומאושרת הלכתי לישון כדי להגיע רעננה ובלי ארוחת בוקר בשביל הטעימות והראיון במפעל הקרמבואים.
תרנגולת אחת מייצרת קרמבו אחד בשעה, כמה קרמבואים תצטרכי לעטוף אם יש 7 תרנגולות במשמרת של 8 שעות?
עכשיו, זה תלוי, כמה קרמבואים אספיק לאכול – כי אותם לא אצטרך לעטוף. האם יש הפסקת אוכל? אם כן, כנראה שההספק שלי ירד אחרי האוכל כי הבטן תהיה מלאה ולא אוכל לאכול קרמבואים באותו הקצב. האם התרנגולת מייצרת רק קרמבואים או גם תרנגולות נוספות, כך שתפוקת הקרמבואים עולה עם הזמן.

והנה פיסת מידע שאמורה להיות לחלוטין לא רלוונטית בראיון לעיטוף קרמבואים: חברים שלי מביאים לי לחשב טיפ במסעדות בשביל הבדיחות, לראות כמה רחוק אהיה מהסכום הדרוש. מורים בבית הספר מאוד ריחמו עלי (אחרי שגמרו לצחוק על השגיאות) ואחרי כמה זמן שיטת הניקוד למבחנים שלי היתה שונה משיטת הניקוד למבחנים של שאר הכיתה*.

כשניסיתי להסביר למראיין שהוא לא צריך לשאול אותי שאלות כאלה, וחיפשתי תחומים אחרים להתמקד בהם, גיליתי שגם שאלות אישיות זה לא הצד החזק שלי (ובכלל אישיות). וכך לא התקבלתי לעבודת חלומותיי.

שקלתי שוב את דרישות העבודה שלי, והשוותי למשרות הקיימות במשק והגעתי לקבוצה חדשה של עבודות:

1. קטיפת תותים
2. קטיפת עגבניות שרי
3. קטיפת משהו טעים אחר

למי שתוהה למה אלה עבודות כ”כ נהדרות אני אסביר: אלה עבודות לעובדים זרים. אף אחד לא עושה להם ראיונות כי הם לא דוברים שום שפה מוכרת.

זו המסקנה העיקרית – מי שרוצה להמנע מראיונות עבודה, יכול לקחת את מקומם של העובדים הזרים, במגוון מקומות התעסוקה שלהם. יש לזה כמה יתרונות נוספים:

1. תמיכה מהרבה ישראלים שחושבים שהעובדים הזרים משתלטים להם על העבודות, אותן הם לא רוצים לעשות בעצמם**
2. לפגוש תרבויות שונות (רק לא מהסוג של התחנה המרכזית) וללמוד שפות חדשות
3. זו עבודה שמנצחת פרוטקציה וקבלה משפחתית: בתחום החקלאות למשל, הרבה משקים הם משפחתיים, ולכן קשה להתקבל, אך אם אתחיל בקיטוף אוכל להתקדם לאחראי משמרת ומשם הדרך סלולה עד שאנהל חממה משלי! כך אפשר להתברג לתפקידי צמרת בחקלאות בישראל בלי שיהיו קשרים קודמים בתחום.

לסיכום: אם יש לכם מפעל קרמבואים או אוניברסיטה או חממה (עם משהו טעים) ואתם מענויינים להעסיק אותי בלי ראיונות – תשאירו לי הודעה ואחזור אליכם בהקדם, אצטרך לסנן מבין מבול הפניות שאני מקבלת לעבודות פחות מעניינות (רופא כירורג, עם תעודה על סמך ניסיון חיים, מתכנת בשקל עם תואר, וכד’)

*לצערי הרב בודקי מבחנים באניברסיטה לא השכילו לעשות את זה.
**רני, חייל משוחרר, משרת החלומות: שטיפת כלים. פירסומת חוצפנית.

בינתיים החלטתי לפתוח את השבועון האלטרנטיבי לאסטרולוגיה ונומרולוגיה:
הבעיה עם אסטרולוגיה בארץ היום היא שאין שום קשר בין מזלות כפי שהם נקבעו לבין המדינה/הארץ/היהדות וכו’. יהודים במהלך השנים עסקו באסטרונומיה ובמיפוי כוכבים, אבל לא בזמן שנקבע גלגל המזלות.
ובשביל לפתור את חוסר הקשר הזה פיתחתי שיטה חדשה למזלות ואסטרולוגיה: גלגל המזלות בשיטה שלי הוא בעצם קופסת בדידים. קבוצות המזל הולכות לפי ספרת הביקורת בתעודת הזהות.

אני אקרא את העתידות באמצעים שונים, שבהמשך יהיו נגישים בקורסים מקוונים ו-DVD במחירים שווים לכל נפש. ואפרסם הכל על הדלת שלי במשרד, כדי לבדוק שאנשים מבינים איך קוראים את שלהם, ואחרי זה אתחיל להפיץ את זה במדיה הפופולרית.

צפו לבאות!

• יותר מידי תת עלילות – אפשר למצוא גם ב-wheel of time. מרוב בעיות שיש ב-wot אז לא תמיד שמים לב לזה, אבל יש שם בין 8 ל-11 עלילות מקבילות. בליווייתן היו צנועים יותר, כי היו פחות דמויות. כל הדמויות, ראשיות ומשניות, מקבלות תת עלילה ולא קל לעקוב אחרי זה.
• יותר מידי סבון – הבעיה הכי גדולה של רומח הדרקון וגם בספר הזה. לא צלחתי את הספר השני של רומח הדרקון בגלל זה. הגיבורים מדברים עם עצמם יותר מידי, על דברים לא חשובים וזה לא מחדש כלום לקורא, אבל זה הורס את הסדר. המוח עובר מיד למצב סינון. לא חשוב. אפשר למחוק. לא לכתוב מלכתחילה. ממלא יותר מידי עמודים. לא מקדם עלילה. בעיקר לא מקדם עלילה.
• לא כל מה שקרה כתוב – אין לי דוגמא לספר אחר בו זה קרה. אבל זו רמאות, קיצור דרך, משהו נוסף לעבר כשצריך אותו בהווה, וזה לא ספר על מסע בזמן בו זה היה יכול להיות לגיטימי. זה לא הפריע לי בספר, אבל אני יודעת שזה קיצור דרך.
• הדמויות גדלות (בשנים, לא כמו גודזילה) – קרה בבאפי, והפסקתי לראות את פרקי הקולג’. רוב האנשים לא מבינים שזה רע (וגם לא הפסיקו לראות באפי), אבל זה הגורם העיקרי לבעיית הסבון.
• העולם האמיתי הוא לא טוב – קרה גם בליוויתן הראשון. זה לא שהעולם לא אמיתי מספיק או אמיתי מידי, הוא פשוט בסלנג טיפשי מידי.

אני אקנה ואקרא את הספר השלישי כשהוא יצא, אין ספק, אבל אני מקווה שבעיית העלילה לא תימשך כמו ב-wot, ואחוז הדפים המלאים בעלילה לא ירד בהדרגה מספר לספר.

עברו 3-4 שנים בהם לא קראתי את הספר, כי היו ספרים אחרים ברשימה* וכי שכחתי. הסיפורים בליל הסדר השנה היו על התנינים הגדולים וליוויתן נחש עקלון וליוויתן נחש בריח (ועוד כמה מפלצות, וגם מנועי טילים) ואחרי כל אלה לא היתה ברירה אלא להתחיל לקרוא.

זה ספר טוב! ותקראו אותו. בגלל הסיבות הבאות:

• בעיברית זה ממש כיף! איזה יופי זה לקרוא על עורך דין מרמלשטיין במקום איזה הופקינס או שמופקינס
• אני אוהבת מיתולוגיה בבלית. ובכלל כל אזור מסופוטמיה מלא בסיפורים מעניינים. זה לא שאפשר למצוא שם אמת היסטורית כלשהי אבל זה עדין טוב.
  ספרים נוספים בקטגוריה הזו הם Snow Crash, עם הרבה סיפורים והסברים על השומרים.
• זה ספר שמערב בין 2 עולמות, ולא סתם 2 עולמות לא אמיתיים אלא את שלנו עם עולם אחר, וזה ממש טוב.
  אהבתי את זה מאוד גם באמבר.
• ובכלל הוא נחמד ומעניין כי המון דברים שם זזים וחיים

שום דבר לא מגיע בלי תלונות: בהתחלה חשבתי שהספר מיועד לילדים, אבל יש שם קטעי אופרת-סבון שלא היתי עומדת בהן כשהיתי בביה”ס, עכשיו אני חכמה יותר ויכולה לקרוא ולהתעלם. בביה”ס לא כל מערכות הסינון עבדו.
ואבל זו התלונה היחידה.
ספר נוסף שסובל מהבעיה הזו (אבל בענק מאוד): רומח הדרקון.

אני אשאיל בשמחה למי שרוצה לקרוא (וגר מספיק קרוב אלי בשביל לבוא לקחת), ומי שלא – בטח אפשר למצוא בחנויות.

ואני עוברת לספר השני; “המים שבין העולמות”, קניתי אותו לפני הרבה זמן מאותה סיבה שקניתי את הליוויתן.

–
* הוא תמיד היה ברשימה ובמקום די גבוה, ביחד עם עוד כמה ספרים שעוד לא קראתי. הבעיה היא שרשימות הספרים שלי הן קצת רמאות.